מדון

לֹא שְׁקִיעָה, עֲנַק
הָאָרֶץ, לְאַט מַחֲלִיף
מַהֵר אֶת צִבְעוֹ, עַיִן
אַחַת לוֹ, מִתְרוֹצֶצֶת
מֵאִתָּנוּ עַד לַשֵּׁד
אֵד הַשֵּׁד, לֹא מָדוֹנָה
מָדוֹן, וְעֶרֶב יוֹרֵד
עַל הַבַּיִת, בְּעֵין
הַחַרְדּוֹן. נוּ כּוֹתְבִים
שִׁירִים שֶׁל זִקְנָה
שְׁרִירִים מְדֻמִּים
שֶׁל זִקְפָּה, אֲבָל מַה
זֶּה מַחְשִׁיךְ עַל
עֵינֵינוּ סְמַרְטוּט
עַל עֵינֵי אֲסִירִים וְאִם
נִצְעַק לֹא יִשְׁמְעוּנוּ
וְאִם יִצְעֲקוּ לֹא
נָרִים אֶת יָדֵינוּ?
לֹא נָרִים. לֹא חַרְדּוֹן
זִקִּית עֲנַק הָאָרֶץ
מַחֲלִיף צֶבַע, עוֹרוֹ
מִתְחַסְפֵּס, מְחֻסְפָּס
קוֹלוֹ לֹא נִשְׁמָע, רַק
אוֹתָהּ לְחִישָׁה מַגְעִילָה
מְהַשְׁהֶשֶׁת הַכֹּל, לָשׁוֹן
וְרֻדְרֻדָּה, לְשׁוֹן
הַצִּיּוּת הַנִּצְחִי
לָאָדוֹן.