נוקטורנו (2006)

1
כְּמוֹ פָּנָס רוֹעֵד עַל אוֹפַנַּיִם בַּלַּיְלָה מֵאִיר
בֵּית קָפֶה אֶחָד בְּיָם הַדֶּרֶךְ, שָׁם אֲחַכֶּה לָךְ

אַתְּ תָּבוֹאִי, כָּמוֹנִי, מִן הַקֹּר, שְׁנֵי גֶּחָלִים
לוֹהֲטוֹת, שֻׁלְחַן עֵץ כָּבֵד יַפְרִיד בֵּינֵינוּ, תֵּה
מַר וּפוֹשֵׁר, וְאוֹר קָלוּשׁ, גַּם גּוּפֵךְ לֹא בָּרוּר
בַּמְּעִיל הַכֵּהֶה, רַק עֵינַיִךְ מְאִירוֹת אֶת הַלַּיְלָה

בָּרַחְנוּ לְכָאן מִגֵּיא צַלְמָוֶת. עַכְשָׁו נְבוֹכִים
נְדַבֵּר דִּבּוּר הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ כְּמוֹ בֹּץ מִנַּעֲלַיִם

2
סִירָה רוֹעֶדֶת בְּלֵב הַחֹשֶךְ, בֵּית הַקָּפֶה הַזֶּה
מַפְלִיג אֶל אִי, וּנְדַבֵּר עַל אִי-חַיֵּינוּ וְנִבְנֶה עוֹלָם
חָדָשׁ, וּנְהַתֵּל בַּחֹק, וּנְבַטֵּל כְּלָלִים, לֹא יִהְיֶה
לָנוּ דָּבָר אַחֵר לְדַבֵּר בּוֹ, זוּלַת הַתְּשׁוּקָה הָעַזָּה
לִחְיוֹת, כְּלוֹמַר לֶאֱהֹב

רְאִי, בַּת-אַרְבָּעִים-וְכַמָּה, כַּמָּה
פָּשׁוּט לְיַצֵּב אֶת הַקּוֹל, כַּמָּה פָּשׁוּט
לְשַׁלֵּב אֶצְבָּעוֹת, כַּמָּה פָּשׁוּט לְהַצְמִיד
בִּרְכַּיִם תַּחַת לַשֻּׁלְחָן, כַּמָּה פָּשׁוּט
לַעֲלוֹת לַחֶדֶר לְמַעְלָה, כַּמָּה פָּשׁוּט
לְהִתְפַּשֵּׁט לְאַט, כַּמָּה קַלִּים גּוּפֵינוּ
הָרָזִים, מְקֻלָּפִים מִבְּגָדִים, פְּשׁוּטִים
מִלֹּא-חַיֵּינוּ וְכָל הַשָּׁנִים שֶׁיִּהְיוּ
וְשֶׁיָּכְלוּ לִהְיוֹת וְשֶׁיּוּכְלוּ יָכְלוּ לִהְיוֹת
(יָדֵינוּ קָרוֹת כְּמוֹ גְּוִיָּה, אִלּוּ רַק
יָכֹלְנוּ לְהַבְעִיר אֶת מְדוּרַת הַלֵּב
הַדּוֹעֶכֶת, מֻקֶּפֶת צִנָּה) הֲרֵי בִּשְׁבִיל
זֶה בָּרַחְנוּ מֵאֶרֶץ הַחַיִּים הַהוֹרְגִים

3
כַּמָּה פָּשׁוּט לִכְתֹּב עַל אֶצְבְּעוֹתַיִךְ
וּלְדַמּוֹת אֶת רַכּוּתָן הַקָּשָׁה, וְעַל בִּרְכַּיִךְ
וְעַל מִפְשַׂעְתֵּךְ הַלַּחָה, וְעַל הָעֵירֹם בַּחֶדֶר
לְמַעְלָה, עַל שְׁנֵי גּוּפֵינוּ הַצּוֹנְנִים מִתְחַבְּקִים
בַּעֲמִידָה זָרָה, לְחַמֵּם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ
מְחַכִּים בַּתּוֹר, בְּאֵיזֶה תּוֹר
וּלְמָה?

4
נַנִּיחַ לְכָל הַהִתְעַלְּלוּת הַזֹּאת. הַאִם אַתְּ
שׁוֹתָה לְבַדֵּךְ בְּלֵילוֹת כָּאֵלֶּה?

אֲנִי דַּוְקָא בְּסֵדֶר וּכְבָר לָקַחְתִּי שְׁנֵי
כַּדּוּרִים וַאֲנִי מְחַכֶּה בְּשֶׁקֶט
לַשֵּׁנָה הַטּוֹבָה, בְּלִי חֲלוֹמוֹת, אָמוּת
עַד הַבֹּקֶר וְאָז, כָּךְ אוֹמֶרֶת הַכִימִיָה
בְּאוֹפְּטִימִיּוּת מַדָּעִית, תֻּחְזַר לִי
נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה
לְאַט לְאַט

5
הָהּ, עֶלְבּוֹן הַגִּלּוּי שֶׁל הַלֹּא
יִתָּכֵן, כַּמָּה מֻפְקֶרֶת הַלָּשׁוֹן
בְּקַלּוּת שֶׁל עֲלוּקָה קָרָה, נִצְמֶדֶת
לַחַיִּים, מוֹצֶצֶת אֶת דָּמָם הַמְשֻׁמָּשׁ
הַמְלֻכְלָךְ, מִסְתַּרְבֶּלֶת, בְּבֵית קָפֶה
נִדָּח, שֶׁאֵינֶנּוּ מוֹצְאִים אֶת הַדֶּרֶךְ
אֵלָיו, לֹא כָּךְ, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים טוֹב
מְאֹד אֶת הַדֶּרֶךְ, וְיוֹדְעִים טוֹב יוֹתֵר
אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה

6
וְגַם אֲנִי מַעֲמִיד פְּנֵי בּוֹטֵחַ בְּכֹחִי
כְּאִלּוּ אֵין לְשׁוֹנִי מַכְחִישָׁה גַּם בַּשִּׁיר
הַזֶּה כְּאֵב גָּדוֹל יוֹתֵר, תָּמִיד יֵשׁ אֶחָד
מֵעֵבֶר לְשִׁיר זֶה, אוֹ זֶה, גָּדוֹל יוֹתֵר
וּכְשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָךְ אָשִׂים אֶת כַּפִּי
הַגְּדוֹלָה עַל פָּנַיִךְ (רִיסַיִךְ יִבָּהֲלוּ
כְּמוֹ חֲרָקִים בְּתוֹךְ פֶּרַח), עַל חָזֵךְ
עַל בִּטְנֵךְ, וְאֶכְתֹּב לָךְ שִׁיר כָּזֶה:
אֵין רוּחַ אַחֶרֶת בַּבָּשָׂר, אֶלָּא
הַתְּשׁוּקָה

7
הַלַּיְלָה הַזֶּה יִמָּעֵךְ
עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, הַדִּבּוּר מְיַבֵּשׁ
אֶת הַפֶּה, מַסְרִיחַ אוֹתוֹ, וְהַסֶּקְס, חֵרֶף
הָאֵיבָה הַבֻּרְגָּנִית הַמְקַנֵּאת
וְנוֹבֶלֶת, הוּא הָרוּחַ הַיָּחִיד בַּבָּשָׂר
הַצָּבֶה. מֵרָחוֹק, בַּיַּעַר, הַצְּבָאִים
שׁוֹאֲגִים מִתְּשׁוּקָה אוֹ מִפַּחַד
הַצַּיָּדִים, רַק בְּנֵי אָדָם מְעָרְבִים
אֶת הַשְּׁנַיִם בְּזַעֲקוֹתֵיהֶם, גַּם
כֵּן מוֹתַר הָאָדָם עַל הַבְּהֵמָה