דומם

(בַּחֹשֶךְ הַכָּבֵד הַזֶּה) אֲנִי מֵסִיט מְעַט
אֶת הַוִּילוֹן, מַצְמִיד פָּנִים לַזְּכוּכִית
הַקָּרָה: עִצְרִי בְּעַד הַדָּם שֶׁלֹא יִפְרֹץ

הָעוֹלָם כְּמוֹ אַקְוַרְיוּם מָלֵא
לוֹחֵץ עַל חַלּוֹנִי
עֵינַי יְבֵשׁוֹת, זֶה רַק הֶבֶל
פֶּה עַל הַחַלּוֹן, עֵדוּת לַנְּשָׁמָה
(שֶׁהִיא פִּתָּיוֹן בִּקְצֵה הַקֶּרֶס)