7. רכבת
וְכֹל עוֹד אֲנִי חַי, חַי לוֹ אִתִּי
(לֹא כָּל כָּךְ מְדֻיָּק, קְצָת רָחוֹק)
סִפּוּר חַיַּי הָאֲמִתִּי גַּם כְּשֶׁאֲנִי שְׁתִיקָה
אֲנִי שׁוֹכֵב בְּכֹחַ בַּחֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה
וּמְלוּחָה (כְּמוֹ אַצָּה) מָאֲזִין: עַל
מְסִלָּה רְחוֹקָה צוֹפֶרֶת רַכֶּבֶת
כְּבֵדָה וַאֲרֻכָּה
אוקטובר 1991