צילמנו לוויה

(מֵת וִיטוֹרְיוֹ, אַלְמוֹנִי, 28. חָפַר בּוֹר
שֶׁהִתְמוֹטֵט עָלָיו, כֹּל הָעֲיָרָה בִּכְּתָה אוֹתוֹ,
אֶת עֲלוּמָיו, הִכִּירוּ אוֹתוֹ, אֶת הוֹרָיו, אֶת
אֶחָיו, כָּאן נוֹלַד, לָמַד, עָבַד, פִּתְאֹם נִפְעַר
בָּהֶם פֶּצַע שׁוֹתֵת, כְּאִלּוּ נִבְצַע גּוּפָם, נֶחְטַף
אֵבֶר מִתּוֹךְ גּוּפָם שֶׁלֹּא יַגְלִיד, שֶׁלֹּא יַגְלִיד)
בָּרְחוֹב עוֹליִם הַמְלַוִּים, קָהָל גָּדוֹל, הָמוּם, דּוֹמֵם:
כֹּל הָעֲיָרָה יָצְאָה לִקְבֹּר אֶת הַבָּחוּר וּלְיַד הַעֵץ
(שֶׁנְשְׁכַּח כְּבָר מַרְאֵהוּ, כִּי לֹא יָדַענוּ אֶת שְׁמוֹ, חִכִּינוּ)
שְׁנֵי תַּיָּרִים עֲמוּסֵי מִזְוָדוֹת, מְצַלְּמִים אֶת הַמַּרְאֶה
הַזֶּה. אֲבָל מַה נֹּאמַר, כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת הַצִבּוּר (“הִתְיַפְּחוּת
חֲרִישִׁית וַאֲרֻכָּה לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב?”) וְאֵיךּ נַשִּׂיג אֶת
מוֹתוֹ הַמְיֻחָד רַק לְחַיָּיו שֶׁל הַבָּחוּר וְלַמָּקוֹם, בּוֹ
לֹא נִהְיֶה עוֹד פַּעַם, וְאִם לֹא יִהְיֶה דָּבָר, בִּמְקוֹם הַגּוּף
הַמֻּשְׁלָךְ מְעַל הַחַיִּים, מַה יִּהְיֶה? (לֹא חוֹנְטִים אוֹתוֹ
לָשֶׁבֶת בִּבְגָדָיו עִם הַחַיִּים, לֹא מְמָאֲנִים לְהִפָּרֵד)
יִטְמְנוּ אֶת הַגּוּף בָּאֲדָמָה כְּמוֹ אוֹצָר
הַמְאַבֵּד כְּהֶרֶף אֶת עֶרְכּוֹ בַּחוֹל, וְיִשָּׁבְעוּ לִזְכֹּר, כִּי מַה
מּוֹתַר הַגּוּף הַחַי עַל פְּנֵי הַזִכָּרוֹן שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ הַנִּשְׁאֶרֶת.
בַּשֶּׁמֶשׁ הַקָּרָה, בָּרוּחַ הַנוֹחֶתֶת כְּמוֹ דּוֹלְפִין שָׁקוּף, מַכָּה
וְנֶעֱלֶמֶת, הוֹלֶכֶת עֲיָרָה וּמִתְיַפַּחַת עַל קְבוּרַת בָּחוּר.
(נִשְׁבָּעִים לִזְכּרֹ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ נִשְׁבָּעִים לָתֵת לַדָּם לִשְתֹּת
בְּעֹנֶג יִסּוּרִים, בַּקֹּדֶש, בִּשְׁבוּעַת אֱמוּנִים לַסֵּבֶל, לַהֶלֶם
הָאִלֵּם, לְצַעַר הַחַיִּים. אֲבָל הַזְּמַן יִרְפָּא, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ
נִשְׁמַת הַמֵּת תִּמֹּג אוֹ זִכְרוֹנוֹ יִהְיֶה אִרְגּוּן
מַרְאוֹת, מִלִּים, נוֹשְׂאֵי הַזִכָּרוֹן)