בכפר שגם את שמו איני יודע

בְּתוֹךְ חָצֵר גְּדוֹלָה מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת
לְמַרְגְּלוֹת עֵץ רָחָב מְאֹד שֶׁגַּם אֶת שְׁמוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ
אֲנִי יוֹשֵׁב כְּבָר חֲצִי לַיְלָה. יֹפִי גָּדוֹל וְשָׁקֵט
מִסְּבִיבִי. מִישֶׁהוּ מַבִּיט בִּי הוֹלֵךְ לוֹ הָלְאָה אוּלַי
לֹא הִבְחִין בִּי אוּלַי רָאָה וְלֹא הִבְחִין

יָפֶה כָּאן. אֵין לִי טְעָנוֹת, אֵינֶנִּי
רָעֵב גַּם לֹא צָמֵא, יֵשׁ לִי זְמַן לַהֲגִיגִים פּוֹאֶטִיִּים.
הָאִישׁ שֶׁעָבַר עַל פָּנַי בַּחֲשֵׁכָה הִתְבּוֹנֵן
סְבִיבוֹ, רָאָה אֶת הֶחָבִית הַהֲפוּכָה עַל צִדָּהּ, לֹא
נָגַע בָּהּ, לִטֵּף חָתוּל מְנֻמְנָם, שָׁתָה מַיִם מִכַּד גָּדוֹל,
פָּנָה לְעֵבֶר הַכְּפָרִים הַמּוּאָרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַגְּבוּל, הִתְבּוֹנֵן
גַּם בָּהֶם וְשָׁב אֶל הַדֶּלֶת. לְרֶגַע קִוִּיתִי שֶׁאֶתָּפֵס
לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי אוּלַי הָלַךְ לְהָבִיא עוֹד אִכָּרִים. אֲבָל
בְּתוֹךְ הַבַּיִת הִתְחִילוּ לָשִׁיר, בְּאַרְבָּעָה קוֹלוֹת,
בְּלִי לִוּוּי מוּסִיקָלִי. לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַשִּׁירִים גַּם
אֶת שְׂפַת הַמָּקוֹם אֵינֶנִּי מְדַבֵּר
אִלּוּ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם לֹא
הָיִיתִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהַסְבִּיר אֶת סֵרוּבִי גַּם אֶת שׁוּלִיּוּתִי
אֵינִי יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר בֶּאֱמֶת

אֲבָל כָּל הַלַּיְלָה יָשַׁבְתִּי בַּחשֶׁךְ תַּחַת עֵץ שֶׁכֶּסֶף הַיָּרֵחַ שָׁפוּךְ עָלָיו
קְדֻשָּׁה שֶׁל לֵיל קַיִץ רִבּוֹאוֹת כּוֹכָבִים חָבִית הֲפוּכָה
אִכָּרִים שָׁרִים בְּשֶׁקֶט כָּל הַלַּיְלָה רָצִיתִי לִהְיוֹת חֵלֶק
מֵהַיֹּפִי הַזֶּה לֹא לִכְתֹּב עָלָיו אוֹ

לִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ וְלִכְתֹּב עָלָיו אֲבָל
הָיִיתִי חָבִית הֲפוּכָה חָתוּל בַּחֲשֵׁכָה עֵץ כּוֹכָב
גְּרוּטָאָה חֲלוּדָה בְּתוֹךְ הַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי
בּוֹ שׁוּם נַחֲלָה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יִשָּׁאֵר לִי מִמֶּנּוּ
זוּלַת הַשִּׁיר הַזֶּה אִם לֹא יֹאבַד אוֹ יִשָּׁכַח